דבר מפקד החטיבה
אתר זה נועד להנציח את לחימתה של חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים ואת זכרם של חלליה.
לחימת החטיבה התאפיינה בנחישות לוחמיה ומפקדיה, דבקותם במשימה, נכונות להקרבה אישית וגבורה עילאית. החטיבה, על גדודיה ויחידותיה השתקמה והתחדשה משך כל המלחמה, תוך השתתפות בקרבות המכריעים ביותר בחזית הדרום.
האתר מחולק לשני חלקים עיקריים:
· החלק ההיסטורי/מורשתי.
· “יד לנופלים”.
החלק ההיסטורי/מורשתי
הכוונה היא שהאתר יהיה דינמי ואינטראקטיבי, דהיינו שלוחמי החטיבה והמשפחות השכולות יעבירו חומרים כדי שיוזנו לאתר.
- אני קורא ופונה לכל המפקדים, מרמת מ”פ ומעלה, שטרם העבירו את תיאור הלחימה של יחידותיהם, להעביר את החומר למערכת האתר. זכותם של לוחמינו ובני המשפחות השכולות לדעת ממקור ראשון מה התרחש בשדה הקרב. כל תיאורי הלחימה ברמה החטיבתית וברמת הגדודים/יחידות המצויים באתר עברו אישור רשמי של מחלקת היסטוריה של צה”ל. התיאורים וסיפורי הלחימה מרמת הפלוגה ומטה הינם על-פי נקודת הראות של הכותב (שני לוחמים יכולים לראות מצב מסוים בשדה הקרב מנקודות מבט שונות ואחרות).
- אני פונה ללוחמי החטיבה להעביר למערכת האתר סיפורי לחימה אישיים, תמונות, מסמכים וכל פרט מידע אחר שלאחר עיון ובחינה יוכנס לאתר.
“יד לנופלים”
ב”יד לנופלים” מונצחים כל החללים שנפלו בשורות החטיבה. נוסף על כך, מונצחים כל החללים של הגדודים האורגניים של החטיבה, וגדודים שלחמו במסגרת החטיבה ואשר חלליהם נפלו לא בשורות החטיבה.
לכל חלל וחלל יש אתר אישי בו מופיע סיפור חייו ונסיבות נפילתו. סיפורי החיים נלקחו מאתרים רשמיים ומערכת האתר לא ערכה בהם כל שינוי. מערכת האתר עשתה, ככל שביכולתה, כדי לדייק בכל הקשור למידע באתר “יד לנופלים” ולהימנע מטעויות. אין אנו מתיימרים לומר שאנו חפים מטעויות, ואם יש טעויות, בני המשפחות השכולות וחברים לנשק מתבקשים להביא זאת לידיעת מערכת האתר והטעויות תתוקנה. באותם מקרים שבהם נפלו טעויות הן נפלו בתום לב, והננו מבקשים את סליחתכם.
- אני מבקש מהמשפחות השכולות להעביר חומר על יקיריהם כדי שנוכל להכניסו לאתר. חומר זה יכול לכלול: תמונות מהשירות הצבאי, תעודות צבאיות, עיטור או צל”ש, מכתבים או גלויות שהחלל שלח במהלך המלחמה, שירים שהחלל כתב ו/או נכתבו לזכרו, מאמרים וכתבות שנכתבו על החלל, דברים שנכתבו ו/או נאמרו לזכרו וכד’.
- אני פונה ללוחמי החטיבה – “חברים לנשק” ששהו במחיצת החלל במהלך המלחמה, בדגש על רגעיו האחרונים, לכבד את זכרו, ולהעביר למערכת האתר תיאורים על שעותיו האחרונות של החלל.
אבקש מלוחמי החטיבה להירשם באתר כדי שניתן יהיה לבנות בעתיד את השיבוץ הקרבי (בבר העליון מופיעה לשונית: “הרשמה ללוחמים”, עם הוראות).
באתר יש מדור “חדשות ואירועים”, ואם מתקיים אירוע כלשהו שיש לו זיקה למורשת החטיבה, הנכם מתבקשים/יכולים לנצל במה זו.
מערכת האתר מודה לכל אלה שתרמו לאתר, אם מבחינה כספית או בהירתמם להקמת האתר.
תורמים: אגם יצחק (גדס”ר 87), אגמון אורי (גד’ 52), אטלס אמציה (יח’ 88), אלדד גדעון (גד’ 184), אריאלי איתן (מפח”ט), בן ארי גיורא (גד’ 52), בן ארי נתן (גד’ 79), בן שושן משה (גד’ 52), ברגמן בני (גד’ 9), גוזמן יגאל (יח’ 88), דורון רם יחיאל (גד’ 52), אהוד ה. (גד’ 52), וקס שלמה (מפח”ט), לוי יוסי (כוח “זמיר”), ניצן ישראל (גד’ 184), עמיר בועז (גד’ 52), סקל עמנואל (גד’ 52), עמותת גד’ 184, קוטלר דוד (גד’ 52), קושניר לוי (מפח”ט), קרניאל ישראל (גד’ 52)
צרור תודות מגיע לאותם אנשים נפלאים שעמלו וטרחו ימים ולילות והביאונו להשקת האתר: אזוב עמירם, דרורי יונתן, דרורי עפר, ליאור אבי, מתן אדם, עמית יהלי (מח’ היסטוריה), קורות ברוך (עריכה), רות דורון וצוות סטודיו עיצוב משער הגולן.
תודה לצוות ההיגוי ולמערכת האתר על הסיוע הרב משך חודשים רבים.
תודה לחברת “מילניום פתרונות מידע ואינטרנט בע”מ” שסיפקה לנו את המידע המופיע בדפי החללים.
תודה מיוחדת לעמותת “יד לשריון בלטרון” (מנשק’ה, מזל ושונטל), שהעמידה את התשתית הארגונית והנהלת החשבונות.
מלוא תודה למשרד הביטחון – היחידה להנצחת החייל – מר יעקב גבאי, ואלוף (מיל’) רפאל ורדי העומד בראש הוועדה, שהקצתה תקציב וסייעה בהקמת “יד לנופלים”.
רוב תודות למנהלת ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון – גברת אילנה אלון ולסגל הארכיון על שיתוף הפעולה הפורה.
תודה לכל המפקדים בחטיבה ששיתפו פעולה והביאו את סיפורי הלחימה של יחידותיהם.
אסיר תודה אנוכי על שהייתה לי הזכות לפקד על חבורה נפלאה של אנשים שתרמו כה רבות לבלימת האויב המצרי, להכרעתו במלחמה ובהבאת השלום המיוחל עם מצרים.
אלוף (מיל’) אמנון רשף
מפקד חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים
האלוף רשף הוא אדם נדיר ומפקד נערץ,צנוע ונטול פוליטיקה שהלוואי ומדינתנו היתה זוכה לנוספים כמותו במיוחד בימים אלו.
מפקד ושיריונר בלתי נלאה וחסר פשרות.
הי
צפיתי בתכנית הערוץ ה-1 על מלחת יום כיפור 73-37 ועל חטיבה 14. ראיתי את השיח של המח”ט ומג”ד החטיבה וההתרעמות שלהם על שנפקדה תרומת חטיבה 14 במלחמה והקרב על החוה הסינית. התרשמתי מהכאב ומתחושת הקיפוח.כמעט נכמר ליבי. אבל זה חט 14 מול מכונת התעמולה והתקשורת ויחסי ציבור של חט’ הצנחנים.עליכם להרבות בראיונות ובהצגת כתבות עיתונאיות על החטיבה.עליכם להעזר במשרד פרסום ויחסי ציבור. ולקוות. בלי נהי ומרירות.
בהצלחה. יוסי
רבותי.
מפקד נערץ עוד מתקופת מלחמת ההתשה. האיש שעיצב את השיריונר מקצועי סמכותי. חבל שאין היום מפקדים ברמתו..
אני קצין שריון גאה מחטיבה 211 שפורקה. היום קצין מילואים בחטיבת “הראל”.
קראתי וחקרתי הרבה על חטיבה 14 ואני חושב שעם ישראל לא מודע לגבורה ולמהפך שעשתה החטיבה הסדירה במלחמת יום כיפור.
אתם הגיבורים של עם ישראל!
חבל שעם ישראל לא למד ולא יודע מהיא גבורה! בבקשה ממך איש אמיץ ונערץ, גלה לעם ישראל את הסיפורים המדהימים של החטיבה למען נדע ונוכל לספר לדורות הבאים גבורותיו של החיל הקרבי ביותר שיש לנו השריון!
גם אחרי 40 שנה אני לא שוכח אותו.
אני זוכר כמה הוא היה קשוח איתי ועם שאר החיילים בחטיבה.
אחד המפקדים המבריקים שהיו בצ.ה.ל
ובזכותו היו תוצאות טובות במלחמה
אלוף רשף היה לוחם ומצביא בעל ערך עליון שהכיר טוב טוב את לוחמיו לא אשכח שהגעתי לפלוגה א הותיקה בחטיבה בגדוד 52 היה אימון לילה ואש חיה למטרות הנהגים וטעני קשר התחלפו עם התותחנים והפגיעות לא היו משהוא הוא קלט את התחלופה של התותחנים ואז הוא צעק בקשר” תחנות מכוון אבקש מהציידים לחזור מיד למקומם והעגלונים למקום תוך שנייה התחלפו ותוך שנייה כל המטרות עפו באוויר זה מפקד שמריח ומכיר את לוחמיו בגדול הוא היה האבא של החטיבה בהצדעה לו
ב1973 הייתי קצין זוטר בסיירת שקד בגזרה המרכזית. במהלך המלחמה הצטלבה דרכי פעמים רבות בזו של לוחמי ומפקדי החטיבה. בעיקר זכורים לי לטובה אמנון רשף, אברהם אלמוג וחברי זאב ליכטמן.
אני יכול לקבוע שאין עוד כוח שהשפיע על תוצאות המלחמה כחטיבה 14.
בתור מדריך שלך בקורס קציני שריון, קורס איכותי, ממנו יצאו עוד קצינים בכירים, אני גאה ושמח על תרומתך לבטחון ישראל ומנהיגותך בשעת מלחמה. מהיכורתי האישית רבת השנים מאז, אני יכול לציין.את מסירותך למשימות שהוטלו עליך, את מנהיגותך האמיצה אך השקטה, הצניעות והענוה שבה הנך מהלך, לא מחפש כותרות ולא משתתף במלחמות הגנרלים. על כך כל הכבוד והברכות.
ספרו של אילן כפיר, מחזיר עטרה ללוחמים האמיצים שלחמו והכריעו את הקרב האכזר והחשוב, בגזרה הדרומית, ואפשרו את צליחת התעלה. חטיבה 14 שחלקה הוצנע עד היום – מקבלת סוף סוף את הקרדיט המגיע לה – כחטיבה שלחמה בגבורה, בעקשנות למילוי המשימה, בפיקודו של אל”מ אמנון רשף בכיבוש המתחם. החלק של הצנחנים – בראשות סא”ל איציק מרדכי, הצטיין בעיקר בלחימת גבורה של החלצות והצלת חברים פצועים והרוגים ולא בהסתערות וכיבוש היעד. גם הכוחות הנוספים שפעלו בזירה, כמו גדוד השריון של ברק, עזר בעיקר בהחלצות ולא בכיבוש היעד. חטיבה 14, נשאה בעיקר העול של הלחימה הרצופה ועל כך תהילתה וכבודה ישאר בהסטוריה הצבאית של מלחמות ישראל.
אמנון שלום,
על האתר שמעתי מחבר והופתעתי מיופיו של האתר. להזכירך נשכחות, אני הייתי האלחוטן שלך בנגמ”ש הפיקוד בחטיבה וגם אלחוטן ראשי באותה עת. את קור רוחך בימי המלחמה אי אפשר לשכוח.
אדם למופת.
שירתתי בגדוד 52, השתחררתי לאחר 3 שנים בגדוד בשנת 69.
אני זוכר אותך כמג”ד 52, הית חייל ואדם משכמו ומעלה. איפו ישנם עוד אנשים כאלה.
מפקדנו, אנו פל’ מקנס היינו ת”פ שלך עד 12.10 ו”הוחרמנו” על ידך, עברנו את ליל אימים הראשון עם מארב שכסחנו ו 5 פצועים, כמו כן ב-8 לחודש כבשנו את טלויזיה ללא יריה, מאורע זה מוזכר בספרך אך ללא שמנו.
קראתי את ספרך ואחרי 40 שנה הבנתי איך נלחמנו אנו בני ה-20. אחרי פרוק הפלוגה הייתי מ”כ ב-79 בפל’ חרמ”ש והייתי במסדר הפרידה שלך מהחטיבה.
שלך, פרד
אמנון,
בזכותך ובזכות רבים כמוך ניצחנו מלחמה זו, כמובן מבלי לשכוח את הנופלים והפצועים.
היה לי הכבוד להיות איש הצוות של האלוף עמנואל סקל. הרבה בזכותך ובזכותו הצלחנו לעצור את נחשולי הצבא המצרי מעמדת פתיחה גרועה מבחינת החטיבה וצה”ל למרות זאת הם הוכו קשות והגענו לניצחון הגדול ביותר של צה”ל. אני מכיר אותך אישית בזכות קשיחותך אומץ ליבך ידעת לקבץ אותנו יחדיו לנטוע בנו ביטחון ולהגיע להישגים שנילמדים בעולם.
יישר כח מפקדי הנערץ.