טקס גדוד 184 לציון 49 למלחמת יום הכיפורים

ב-21.10.2022, קיים גדוד 184 טקס לציון 49 שנה למלחמת יום הכיפורים, באנדרטת הגדוד ליד מושב תרום.

בטקס השתתפו מפקד אוגדה 252, תא”ל מורן עומר. מח”ט 12, אל”ם עברי אלבז, מח”ט 14, אור וולוז’ינסקי, אלוף (מיל’) אמנון רשף, מח”ט 14 במלחמה, תא”ל (מיל’) אברהם אלמוג, מפקד הגדוד במלחמה, תא”ל (מיל’) בני טרן, שהיה הסמג”ד במלחמה, נציגים של גדוד המילואים, ארגנו את הטקס, לוחמי וקציני הגדוד והמשפחות השכולות.

הדברים שנשא בטקס תא”ל מורן עומר, מפקד אוגדה 252:

“סיפורו של גדוד 184 ביום הכיפורים אינו נתפס. גדוד צעיר הנדרש להתמודד בהפתעה מוחלטת, בקו הראשון, עם עוצמה צבאים בהיקפים אדירים בימיה הראשונים של המלחמה.

הוא סיפור עצוב על 80 חללים ו112 פצועים – סדרי גודל ששוב, אינם נתפסים ביחידה אחת, אבל הוא גם סיפור על גבורה יוצאת דופן, על תעוזה ומקצועיות, על הקרבה והתעשתות מהירה. על היכולת לשמור על רוח לחימה על אף הנפגעים הרבים, ולסייע רבות בהפיכת הקערה והכרעת הצבא המצרי.

“הַזִּכָּרוֹן נישא תמיד על־ידי אנשים חיים. הוא יוצר המְשֵכיות בין העבר להווה ואומר, למעשה, כי העבר – לא באמת עבר. בעזרתו אנו מבינים, שמה שאירע בעבר משפיע על מי שאנחנו כיום”.

השבוע, בעת שיחת מפקדים עם אחת מחטיבות האוגדה, עלתה על ידם סוגיית הנכונות לשרת במילואים והעובדה שרבים מחבריהם כבר אינם עושים זאת כבעבר. בתשובתי אליו הזכרתי את שחוו יחידות אוגדה 252 רק לפני פחות מ50 שנה ואת האירוע המיוחד הזה היום.

הזיכרון שלנו קצר, גם אומה שנאלצה להיבנות על חרבה מתמודדת עם סוגיות של מוטיבציה ללחימה, בסדיר ובמילואים. אמנם לשמחתנו איננו חווים כרגע איום קיומי, אך המציאות הבטחונית גם בימים אלה, ולא הרחק מכאן, מחייבת אותנו להגנת הארץ יום יום, תוך סיכון חיילינו. אנו רואים את ההפתעה הגדולה שיצרה הלחימה באוקראינה על מערב אירופה והעולם כולו, וקיבלנו שיעור נוסף בצורך להתכונן גם למלחמות עצימות.

אני מבקש היום, בשם מפקדי אוגדה 252, פיקוד הדרום וצה״ל כולו להצדיע לכם, אבירי הלב, על גבורתכם, לאחל לכם בריאות איתנה ולכולנו שנה טובה ושקטה.

יהי זכר הנופלים ברוך!”

הדברים שנשא בטקס אל”ם עברי אלבז, מח”ט 12:

“לפני 49 שנים גדוד 184 הגן בקו תעלת סואץ ונלחם במלחמת יום כיפור מראשיתה ועד לסיומה במבצע “אבירי לב” – המבצע לצליחת התעלה,

במלחמה זו גדוד184 נפגע קשות עקב לחימה עיקשת והרואית מול האויב המצרי תוך חתירה למגע, רעות לוחמים ודבקות במשימה חרף הקושי והעוצמה שעמדה מולם.

ביום זה כמדי שנה עומדים כאן מפקדים לוחמים וחיילים מהעבר ומההווה אשר מנציחים את גבורת הגדוד ולכבוד הוא לי לעמוד כאן כמפקד החטיבה אשר גדוד זה הינו סמן ימני לשאר גדודי החטיבה ולצה”ל בכלל כמקור של מחויבות, שייכות ומסוגלות אשר נשען על ערכים וחינוך שהכלל קודם לפרט.

כולי תקווה שנהיה ראויים למורשת שהותירו לנו החללים בלכתם ונמשיך להביט קדימה אל האופק בחתירה מתמדת אל הניצחון.

יהי זכר חללי גדוד 184 ברוך לעד”.

דברים שנשא בטקס אלוף (מיל’) אמנון רשף:

“משפחות שכולות יקרות,
רעי הלוחמים,
מכובדי כולם.

גדוד 184 היה אחד מגדודי החטיבה האורגניים של חטיבה 14 מאז הקמתו, לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

הגדוד היה ערוך בגזרה המרכזית של תעלת סואץ כ-3 חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, במלוא כושרו המבצעי ונטל חלק מרכזי בכל הקרבות המשמעותיים והקשים של המלחמה.

הגדוד השתתף בקרבות ההגנה הנוראיים, עם פרוץ המלחמה, ברוחב גזרה של כ-55 ק”מ, מול אלפי חיילי החי”ר ומאות הטנקים המצריים ובלם את האויב בחירוף נפש ובגבורה. פלוגת חרמ”ש י’ בתגבור של מספר טנקים, סיכלה התקפה של גדוד חי”ר מצרי שתקף את תעוז ‘טלויזיה’, כבר בסביבות השעה 16:00, והדפה את האויב. ביומיים הראשונים של קרב ההגנה נפלו בגדוד 27 חללים.

ביום הרביעי של המלחמה, ב-9.10, כוח גדודי, בפיקוד המג”ד שאול שלו ז”ל, שבנו ערן ונכדו נמצאים עמנו, שכלל את טנק המג”ד ו-4 נגמ”שים של פלוגת החרמ”ש י’, יחד עם הטנק שלי חדר ללב שדה הקרב וחילץ בקרב הירואי את 33 לוחמי מעוז ‘פורקן’ על גבי הטנק של המג”ד. כל 33 לוחמי מעוז ‘פורקן’ נחלצו ללא פגע, בו בעת שפלוגה י’ נכנסה לסדרת קרבות שבמהלכם היא איבדה 5 לוחמים ומרבית הלוחמים – 21 במספר – נפצעו.

עוד באותו ערב, הגדוד הסתער על תעוז ‘טלויזיה’, במסגרת התקפה חטיבתית, והיה לו נפגע אחד – המג”ד שאול שלו ז”ל שנפגע ונהרג.

אברהם אלמוג, שפיקד על הגדוד עד כחודש לפני המלחמה, קיבל מחדש את הפיקוד על הגדוד והנהיגו בתעוזה רבה עד סוף המלחמה.

ב-14.10 – חטיבות טנקים מצריות פרצו מזרחה. הגדוד השתתף בקרב החטיבתי מול חטיבה 1 של השריון המצרי, בקרב שריון בשריון קלאסי, בו השמדנו עשרות טנקי אויב, במקצועיות שיריונאית מעולה. בקרב זה הושמדו לצבא המצרי כ-250-200 טנקים – קרב שהיווה את נקודת המפנה והמהפך במלחמה.
ב-15.10 – היום העשירי של המלחמה – החל קרב המערכה המשמעותי ביותר בחזית הדרום – מבצע ‘אבירי לב’ – קרב ההבקעה והצליחה לעברה המערבי של תעלת סואץ. הגדוד לחם, במסגרת החטיבה, מול המערך המצרי במרחב ‘החווה הסינית’ וצפונה לה, בקרב הקשה והאכזרי ביותר בתולדות צה”ל, קרב שאלוף ישראל טל – ‘מר שריון’ – הגדיר אותו כקרב הטנקים האכזרי ביותר בהיסטוריה. כחצי שעה מתחילת הלחימה, בשעה 21:28, דיווח לי אלמוג “כאן 2, אני במצב די קשה, נשארו לי מעט מאד כלים, עבור.” חרף היפגעות מפקדים וטנקים בגדוד, שהחל את הקרב עם 22 טנקים, ונותר עם 11 טנקים, מתוכם חלקם לא כשיר, הגדוד המשיך להלחם בנחישות וביצע את המשימה. מעטים מול רבים הבקענו את המערכים המצריים ונלחמנו בטנקי אויב בטווח של מטרים בודדים. בשעה 23:43, כ-3 שעות מתחילת הלחימה דיווח לי אלמוג ברשת הקשר “כאן 2, 54-T מטווח 0, בוער, עבור.”
ב-18.10, עם סיום כיבוש מרחב ‘החווה הסינית’, הגדוד המשיך להרחיב את ‘מסדרון הצליחה’ מצפון ונלחם כנגד מערכים קרקעיים וטנקי אויב בקרב קשה ביותר, תוך היפגעות טנקים שלנו, אך השלים את משימתו. גבורת הלוחמים, נכונותם להקרבה ותעצומות הנפש הם שהכריעו את הקרב הגורלי הזה ואיפשרו את הצליחה. בקרבות הדמים ב’חווה הסינית’ איבד הגדוד 30 מלוחמיו.

הגדוד חצה את תעלת סואץ והמשיך להילחם בגדה המערבית – בארץ גושן עד הגיעו לפאתי איסמעיליה, כשהוכרזה הפסקת האש.

לחימת הגבורה של לוחמי הגדוד – צוותי הטנקים, לוחמי החרמ”ש, צוותי הרפואה, אנשי החימוש, תומכי הלחימה ומנהיגות המפקדים, כשבראשם אלמוג, כולם כמקשה אחת, הם שהביאו להצלחת הגדוד בביצוע משימותיו הקשות מאד.

זכרם של 80 חללי גדוד 184 איננו מש מאיתנו, גם בחלוף 49 שנים.

יחד עם זכרם, אנו צריכים לזכור את נכונותם להקרבה וגבורתם העילאית. חרף נתוני הפתיחה הקשים של המלחמה, גבורת הלוחמים ומחיר הדמים ששילמנו הם שהפכו את פני המערכה, צלחנו את תעלת סואץ והבאנו לניצחון צבאי אדיר של צה”ל ובהמשך את הסכם השלום עם מצרים.

יהי זכרם של הנופלים ברוך!”

את דבר המשפחות השכולות הביא ערן שלו, בנו של המג”ד, שאול שלו ז”ל.