באוגוסט 2008 נפטר אבי. בעיזבונו מצאתי מעטפה, ועליה כתוב בכתב ידו: “הפתק הזה, מוכתם בדמו של נמרוד נמצא במדיו לאחר שנפצע ביום הכיפורים תשל”ג בהמטירו אש נ”מ נגד מיגים שתקפו את יחידתו“. בתוך המעטפה נמצא דף הציוותים המצורף (לעיון ברזולוציה מיטבית יש להקיש על הקישור בתחתית הדף). ביום הכיפורים 1973 שימשתי בתפקיד קצין תורן בפלס”ר ...

החייל הבודד במלחמה מה כוחו, הריהו כגרגר חול הנישא ברוח, אך חיילים רבים כבר יוצרים 'דיונה אנושית' שבכוחה לעצור אויב. עפר דרורי, חייל חרמ"ש בשירות חובה במלחמת יום הכיפורים, התחיל את המלחמה בגדוד טנקים שנפגע קשה בימים הראשונים של הלחימה. צוות הנגמ"ש של עפר הצטרף ליחידה אחרת ועסק בפינוי פצועים. כשנפגע גם הנגמ"ש שלו הוא עבר לנגמ"ש נוסף והמשיך בחילוץ. כאשר נגנב הנגמ"ש השני הוא המשיך רגלית בחילוץ ופינוי נפגעים. אפשר לקרוא לזה דבקות במשימה, אך יותר מכך, זו רוחם של החיילים שבזכותם נקבעה תוצאת הלחימה...