שירים ומקאמות
מקאמה השקת הספר “לא נחדל” מאת עמוס אטינגר
כאיש מילואים של גלי צה”ל וקול ישראל נקרא עמוס אטינגר להתייצב בסיני. עמוס הצטרף לנגמ”ש הפיקוד של מפקד החטיבה אמנון רשף, שהיה צמוד לטנק המח”ט, ועבר עמה את הקרבות שקדמו לפריצה לתעלה, את קרב ההבקעה ב”החווה הסינית” והלחימה מעבר לתעלה לאחר המעבר החטיבה למצרים. את תאור המראות והקולות מביא עמוס אטינגר במקאמה מיוחדת שכתב לרגל ...
שיר שנכתב על הגדוד מאת אורי אברהם, בנו של יוסי אברהם (לוחם בגדוד)
ציר שיק, ובצומת טרטור לכסיקון על יד האגם המר, נמחק גדוד סיור 87 והחל בנדודיו במדבר, נשכח מלבבות פקידי צה"ל ומלב הרוגי מפקדיו, ונמחק מדפי ההיסטוריה כשזכרו רק בקומץ שרידיו...
אבירי השריון ב”חווה הסינית”
מילים: דבי גודמן וגלאי שריר
לחן וביצוע: שושנה בארי דותן. עיבוד: עופר המרמן...
מקאמה מאת עמוס אטינגר: לוחמי חטיבה 14, שסודם, היא הרעות שנקנתה באש ודם
ישנן תמונות שלא תוכל מהן לברוח. ישנן שעות שלא תוכל אותן לשכוח. ולא חשוב לאן הגעת, או לאן פניך שָמְתָּ, ימי מראות מלחמת יום-כיפור בהן לחמת, המלחמה לה לא היינו מוכנים, וכבר עברו מאז שלושים וּשמונֶה שנים...
סופר את הכאבים – יצחק כהן (כורש)
זה זמן זה זמן רב מדי לילותיי מוליכי אש וחרון עקבות טנקים חרוטים בבשרי דם המדבר צועק מגופי כמו אומר ,שובה מנחת דמים אתה לי ידיי חשופות וריקות ברזל בי צועק האובדן מנתב בכי בשברי קשר אותות “רות” מת לגווע “עבור” קול גווע ונמוג קורא “אחי” , “אחיי” הולך ומתרחק “בני זונות”- אני 2 (ב) ...
כותרת לבחירה אישית (או למה אנו כאלה) – שיר למשפחות הפלוגה
שאון הקרב התפוגג ונדם
גם קנה המקלע זמן רב אינו חם.
אין סימן לתחבושת, גם לא כתם דם,
עדות מוחשית זכורה במעומעם.
אך בכל פעם, עת מסדרים אנו את מדף חיינו,
חוזרות ועולות הבלחות נעורינו, עלינו וגם על רעינו....
“לזכרם” – אבי אלוני – חורף 1973
שיר שנכתב על ידי אבי אלוני בתום המלחמה, לוחם בפלוגה י', גדוד 184 לזכרם של חללי הפלוגה...
מבעד לחלון – יאיר ליטויץ
מבעד לחלון זה נראה אחרת,
בשוך הקרב חזר שם השקט,
לא מסגירת סוד אדמת האלם -
של לילה ללא רחמים וצלם,...
שתיקת האדמה – יצחק כהן (כורש)
האדמה הלוחשת קוראת ממעמקים מכוסי אבן בואה,בואה אלי אני רואה אותם מידי שנה ולא רואה מצעדם כבד יותר,גוום כפוף יותר עיניהם כבויות יותר ויותר עיניי נשטפות שלוח של דמעה והנה מתוך האבן הנכם עולים ועולים ואתם כאן לא נעזבתם בחולות לא דיממתם למוות לא ננטשתם יללות הכלבים היו הזיה אני רואה ולא רואה זוכר חיוך,מבט,זעקה ...
צלם אותי בחולות – רמי בר אילן
כל הלילה עלה צבא מן הגילגל להגיע עד שדה הקטל ועד בכלל המתים באדמה שכבו בערב ובשתי אני רוצה למות על מיטתי...