התקופה שלפני המלחמה

רקע

חטיבה 14, בפיקודו של אל”ם (אלוף מיל’) אמנון רשף, הייתה חטיבת טנקים סדירה שכללה 3 גדודי טנקים (גדוד 52 בפיקוד סא”ל [אלוף מיל’] עמנואל סקל, גדוד 184 בפיקוד רס”ן [סא”ל ז”ל] שאול שלו וגדוד 9 בפיקוד סא”ל [תא”ל מיל’] יום טוב תמיר), ופלוגת סיור בפיקודו של רס”ן נחום שמר ז”ל. החטיבה כללה 8 פלוגות טנקים, פלוגת חרמ”ש (חיל רגלים משוריין) על גבי נגמ”שים וכאמור, פלוגת סיור חטיבתית.
החטיבה הייתה כפופה לאוגדה 252 (“אוגדת סיני” – “מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני”), בפיקודו של האלוף אברהם (אלברט) מנדלר. פעילותה בשגרה הייתה סבב של שלושה  חודשים בתעסוקה מבצעית בחזית תעלת סואץ, ושלושה חודשים בלב סיני באימונים, שכללו הכשרת צוותי טנקים והכשרת לוחמי חרמ”ש, השתלמויות ותרגילים יחידתיים.
במהלך שנת 1973 החליט צה”ל על קיצור שירות החובה לתקופה של שנתיים וחצי, החטיבה הייתה אמורה להתפרק באביב 1974, ולפיכך לא תוגברה בצוותי טנקים ולוחמי חרמ”ש חדשים. סדר הכוחות שלה (סד”כ) עמד רק על 8 פלוגות טנקים (במקום 9 פלוגות טנקים) ופלוגת חרמ”ש אחת (במקום שתי פלוגות חרמ”ש) וכאמור, פלוגת סיור חטיבתית.
החטיבה הייתה במלוא שיאה מבחינה הכשרתית ומבצעית. ביוני 1973 סיימה החטיבה סדרת אימונים אינטנסיבית, שבסיומה בוצע תרגיל חטיבתי מאתגר באש חיה. מהלך התרגיל כלל חסימות רשתות הרדיו, ולחימה  באש חיה בלילה.  התכנון בוצע על גבי מפות ותצ”א, ללא סיור מפקדים מוקדם ו/או תרגיל יבש מכין.
חטיבה 14 שירתה בתעסוקה מבצעית בקו החזית במערב סיני–תעלת סואץ מזה 3 חודשים. גדוד 9 פעל בגזרה הצפונית, תחת פיקוד חטיבה מרחבית (חטמ”ר) 275. החטיבה תוגברה בפלוגת נח”ל סדירה שאיישה את המעוזים בגזרה הדרומית והייתה ברמה טובה. פלוגת חי”ר מילואים מחטיבה 16 איישה את מעוזי הגזרה המרכזית החל מ-27 ספטמבר 1973, לאחר שעברה אימון מקוצר במתקן האימונים האוגדתי.
החטיבה ביצעה במהלך תקופת שהייתה בתעסוקה מבצעית, השתלמויות חטיבתיות בכל הקשור ללחימה בקו תעלת סואץ ועובדו תרגולות ייעודיות בנושא. מדי שבוע בוצעו תרגילי חבירה בין פלוגות הטנקים והמעוזים ותרגילי הסתייעות באש ארטילרית. בחודשים אוגוסט-ספטמבר 73 תורגלו ימי קרב גדודיים עם גייסות ורק”מ (רכב קרבי משוריין) באופן מלא על פי מתארי הלחימה.

בין כסה לעשור תשל”ד

לאור הידיעות על “התרגיל” המצרי והתנועות בשטח הורתה מפקדת אוגדה 252 על הגברת הכוננות.
ב-2 באוקטובר 73 הוציאה החטיבה פקודה בנושא “העלאת רמת הכוננות”, שעיקריה היו:

• “כל הכוחות בקו יהיו בכוננות להפעלה תוך 5 דקות משך כל שעות היממה”.
• “ביטול חופשות קצינים/אנשי קבע”.
• הגברת תצפיות וביצוע תצפיות על-ידי קצינים ומפקדים משך שעות הערב, הלילה והשחר.
• תגבור אבטחת נ”מ.
• סיורים ליליים מוגברים.

בליל ה- 2 – 3 אוקטובר (0324:20) הוציא המח”ט מברק בהול “רמת כוננות וחופשות” בו הוגדרו רמות הכוננות והחופשות.

מברק “רמת כוננות וחופשות” – 03-24:20

ב-4 באוקטובר 73 הוציאה החטיבה פקודה תחת הכותרת “הגברת פעילות לקראת יום כיפור”, שבמסגרתה תוגברו הסיורים, המארבים והתצפיות. מפקדי החטיבה ולוחמיה עקבו ברציפות אחר המתרחש בגדה המערבית של תעלת סואץ והדיווחים הועברו למפקדת האוגדה ולמפקדת פיקוד הדרום.
ב-5 באוקטובר 73 עם שחר אותרה חדירה של חוליית אויב, ולאחר מרדף ארוך שהסתיים בשעה 15:10 נתפסה חוליית מודיעין מצרית שהועברה לחקירה.
בשעה 11:25 התקבלה הודעה מחמ”ל האוגדה שהוכרזה כוננות למלחמה.
בשעה 12:30 בוצע תדריך כוננות למג”דים.
בשעה 16:55 הוצאה הוראה לגדודים להימצא בעירנות וכוננות נ”מ מוגברת.
בשעה 19:20 ניתנה הוראה בחטיבה להעלות קצינים לתצפיות במעוזים: “מסרק”, “ניסן”, “מפצח” ו”ליטוף”, לאור ריבוי הפעילות הצבאית המצרית בגזרה הדרומית בגדה המערבית של תעלת סואץ.

בוקר יום-הכיפורים

ב-6 באוקטובר 1973 בשעה 08:30, התקיימה קבוצת פקודות אוגדתית במפקדת אוגדה 252 ברפידים. המטרה העיקרית של המפגש הייתה לשחזר ולרענן למפקדים, בעיקר למפקדים שמחוץ לסדר הכוחות הקבוע של האוגדה, את תכנית “שובך יונים”.
במהלך קבוצת הפקודות, בשעה 09:00 לערך, נקרא מפקד האוגדה – אלוף אברהם (אלברט) מנדלר ז”ל, לשיחה טלפונית עם אלוף פיקוד הדרום – אלוף שמואל גונן (גורודיש). כשחזר מפקד האוגדה כעבור מספר דקות הוא עידכן כי קיימת ידיעה על שעת “ש” צפויה של המצרים באותו היום בשעה 18:00. הוא הבהיר כי לא ברורה מהות שעת ה”ש” – ייתכן כי זו שעת סיום “התרגיל” המתבצע על-ידי הצבא המצרי, וייתכן כי מדובר בשעת הפתיחה באש על-ידי הצבא המצרי.
הפקודה האוגדתית הייתה לביצוע תכנית “שובך יונים קטן” – תכנית פריסת כוחות – שמשמעותה היערכות בקו החזית של חטיבה אחת – חטיבה 14. תנועת הכוחות לפריסה תוכננה להתחיל בשעה 16:00 ולהסתיים עד שעה 17:00.
בקשה להקדמת התנועה נדחתה על-ידי מפקדת פיקוד הדרום, בנימוק שתנועה מוקדמת מדי עלולה להסלים את המצב בחזית, וזאת כיוון שלא ברורה מגמת האויב, ואם בכוונתו לפתוח באש ואנו עלולים להביא במהלכינו להידרדרות המצב בגזרה.
ההוראות העיקריות שניתנו היו לבצע את הפעולות הנדרשות בהסתר ולא לפני השעה 16:00:

• כוננות ספיגה.
• הוצאת פלוגות הטנקים מהתעוזים לחניונים, תוך קידום מחלקת טנקים מכל פלוגה לעמדות תצפית ב”רמפות”/עמדות אחוריות.
• דילוג התצפיות הניידות מקו תעלה לעמדות תצפית אחוריות.
• קידום חפ”קים גדודיים לקו התעוזים.

המח”ט קיים קבוצת פקודות בשעה 12:00 לעדכון מפקדי הגדודים ולתדרוכם. יחידה 424 הפיקודית (“סיירת שקד”), הוכפפה לחטיבה, וקיבלה אחריות על גזרת ראס-סודר.
בשעה 13:30 התקשר מפקד האוגדה למח”ט שהודיעו על “כל הקו בכוננות ספיגה”. מפקד החטיבה עידכן את המג”דים שחזרו מידית לכוחותיהם.

כתב: אלוף (מיל’) אמנון רשף – מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.
ערכו: אל”ם (מיל’) ברוך קורות ותא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר.