תיאור לחימת החטיבה : פרק 3 מתוך 9

9.10.1973 – בוקר וצהריים

לוחמי מעוז “פורקן” נעו במשך הלילה לעבר נקודת המפגש והגיעו ליעדם עם שחר. משנודע למח”ט כי מפקד האוגדה הטיל על חטיבה 421, שהייתה בגזרה, לחלץ את הכוח, הוא דרש במפגיע לבצע זאת , עקב האחריות המוסרית והאנושית שלו ושל החטיבה כלפי לוחמי מעוז “פורקן”.. מפקד האוגדה אישר את הבקשה.
המח”ט הורה למג”ד 184, רס”ן שאול שלו, לארגן כוח חילוץ שיכלול 2 טנקים – טנק מג”ד וטנק קש”א (קצין קישור ארטילרי), 4 נגמ”שים עם מספר לוחמים מזערי מפלוגת חרמ”ש י’, כאשר על כל נגמ”ש מפקד קצין, ואת הרופא הגדודי. חפ”ק חטיבתי עם טנק המח”ט ונגמ”ש המס”ח (מפקד סיוע חטיבתי) התמקם בעמדת תצפית באזור “טליסמן” 23 כדי לשלוט על המבצע. המח”ט תיאם את פעולת החילוץ עם מח”ט 421, אל”מ חיים ארז, ומג”ד 599/421, רס”נ עמי מורג, וסוכם כי כוחות חטיבה 421, יסייעו באש וירתקו את האויב, כאשר גדוד 599 יתמקד בסיוע באש ובריתוק האויב ברכס “נוזל”.
המח”ט הורה למג”ד 184 להיכנס עם כוח החילוץ ותיאם זאת עם מפקד מעוז “פורקן”. כוח החילוץ נע בין כוחות חטיבה 421 וכוחות האויב ונע לעבר נקודת המפגש המתוכננת. על הכוח נורתה אש כבדה, הוא סרק את השטח במהירות, לא מצא את לוחמי מעוז “פורקן”, וחזר באישור לקו כוחותינו. על פי הוראת המח”ט, התארגן הכוח לגיחה נוספת.
המח”ט ניסה לברר ללא הצלחה  עם מפקד מעוז “פורקן” את מיקומו המדויק בדרכים ובאמצעים שונים המח”ט ביקש ממפקד מעוז “פורקן” לירות זיקוק ירוק, ומג”ד 184 דיווח שהוא הצליח לאתרו.
המח”ט החליט להצטרף לכוח החילוץ ששעט תחת אש כבדה של טילים נ”ט,  טנקים ומקלעים, לעבר לוחמי מעוז “פורקן”. מג”ד 184 העמיס את כל 33 לוחמי המעוז על הטנק שלו וחילצם לעבר כוחותינו מבלי שמישהו מהם נפגע. כל ארבעת הנגמ”שים של הכוח נפגעו, ובקרב לוחמי פל’ החרמ”ש י’/184 היו 5 חללים ו-21 פצועים. חלק מחיילי הפלוגה נחלץ רגלית לעבר כוחותינו.  

עם סיום מבצע חילוץ לוחמי מעוז “פורקן”, נעה החטיבה מציר “טליסמן” לציר “עכביש”, והתרכזה באזור “יוקון”. תוך כדי תנועה קיבלה החטיבה תחת פיקודה  את גדוד הטנקים 106/164 בפיקוד סא”ל משה גל.
תוך כדי התארגנות, שם המח”ט שם לב לעובדה שגדוד 79, שהוכפף לחטיבה ביום פרוץ המלחמה, 6 באוקטובר 1973, וספג אבדות רבות, אינו מופיע בסדר כוחות החטיבה. המג”ד סא”ל שלמה (מוני) ניצני נפצע קשה, הסמג”ד – רס”ן יעקב יעבץ נפצע, מ”פים נהרגו ונפצעו, ושארית הגדוד צורפה, בעיקרה, לגדוד 196 שהגיע מחטיבה 460 והתבסס על קורס מפקדי טנקים (קמ”ט) וקציני שריון (קק”ש). נראה לו לא תקין שגדוד 79, שהיה בתחילת שנות ה-50 גדוד שריון בעל עבר מפואר ולאחר מכן , בתחילת שנות ה-60, היה זה שקלט את טנקי ה”פאטון” הראשונים בצה”ל, נכחד, ואינו מופיע בסדר הכוחות של צה”ל. המח”ט קרא למג”ד 196 – סא”ל עמרם מצנע ששירת בעבר בגדוד 79, הבהיר לו את המצב והציע לו להסב את שם הגדוד שבפיקודו לגדוד 79. סא”ל מצנע נאות להצעה. 

9.10.73 בוקר - חילוץ לוחמי מעוז "פורקן"- לוחמי פל` י/184 נחלצים משדה הקרב

9.10.73 בוקר – חילוץ לוחמי מעוז “פורקן”- לוחמי פל` י/184 נחלצים משדה הקרב

9.10.1973 – אחר הצהריים וערב – החדרת גדס”ר 87 וכיבוש “טלוויזיה”

בשעה 13:55 קיבלה החטיבה פקודה להחליף את חטיבה 600 בגזרה ולתפוס את רכסי “מכשיר”, “חמדיה” ו”כישוף”. בוצעה חפיפה פיזית של המח”ט והמג”דים עם מקביליהם בחטיבה 600. רכס “מכשיר” היה תפוס על-ידי האויב, ולכן הייתה ההיערכות הייתה כדלקמן:

  • גדוד 184 – “סגול” 202, באבטחה כלפי “מכשיר ו”טלויזיה”.
  • חפ”ק חטיבתי וגדוד 79 –ברכס “חמדיה” ו”סגול” 194, באבטחה כלפי מערב ו”טלויזיה”.
  • גדוד 106 – ברכס “כישוף”, באבטחה כלפי מערב.
  • גדס”ר 87 – ב”סגול” 100, באבטחה כלפי מערב.

ב”חורבה” היה כוח בסדר גודל פלוגתי מחטיבה 600, שעבר תחת פיקוד החטיבה ואבטח כלפי דרום ומערב.
לא היה כל לחץ של האויב, והחטיבה פתחה מדי פעם באש על מטרות אויב מזדמנות.
אלוף פיקוד הדרום התקשר ישירות למח”ט, בחן עמו את המצב והורה לו שלא לתקוף את האויב, אלא אם הדבר אינו כרוך בנפגעים. המח”ט עדכן את מפקד האוגדה בהוראת אלוף הפיקוד, וזה אשרר את הוראת אלוף הפיקוד חזור והדגש.
תוך כדי התצפיות מ”כישוף”, “חורבה” ו”סגול” 100, הוברר למח”ט כי המרחב שבין מעוז “לקקן” ומעוז “בוצר”, שהיו ממוקמים על שפת האגם המר הגדול, איננו תפוס על-ידי האויב. נראה למח”ט כי ניתן להתקדם מדרום לצפון ולהשתלט על שטחים נוספים.המח”ט התקשר למפקד האוגדה, ביקש ממנו אישור להתקדם והאישור ניתן.
גדוד 184 מ”סגול” 202 המשיך במגע אש עם האויב ב”מכשיר” ו”טלויזיה”. גדוד 79 קידם פלוגת טנקים נוספת ל”סגול” 194. בשעה 15:20 הורה המח”ט לגדוד 106 להתקדם בזהירות ובצורה מאובטחת מ”כישוף” ל”סגול” 187 ול”סגול” 188, ומשם לעבר ציר “טרטור”. הגדוד התקדם, נפתחה עליו אש אויב, 2 טנקים, כולל טנק המג”ד נפגעו. המג”ד, סא”ל משה גל נפצע, והכוח הוסג לאחור על-ידי המח”ט.
בשעה 15:33 הודיע המח”ט לסגן מפקד האוגדה שהוא עומד לתקוף את “טלויזיה”, גדוד 79 נע צפונה לעבר “טלויזיה”, אך נענה בשלילה, כיוון שפיקוד הדרום לא אישר את התקיפה. באותה עת, איבדה החטיבה את הקשר עם מעוז “מצמד” שהותקף בשעות הבוקר על-ידי האויב.
המח”ט העריך את המצב ובשעה 15:52, פנה למפקד האוגדה וביקש אישור להתקדם עם גדס”ר 87 במרחב “התפר” שבין הארמיה השנייה לבין הארמיה השלישית לעבר ציר “לכסיקון”, ובהמשך לעבר מעוז “לקקן”.
מגמתו הייתה להגיע למעוז “מצמד”, לחלץ את לוחמי המעוז ולהשתלט על אזור מסוים בתעלת סואץ, כדי לאפשר בהמשך את פיתוח המצב מנקודה זו לצליחה אפשרית או לתקיפת כוחות הארמיה השנייה בגדה המזרחית של התעלה. מפקד האוגדה אישר את יוזמת המח”ט.
המח”ט הורה למג”ד הסיור 87 להתקדם, לנוע בתנועה מאובטחת ובפריסה רחבה דרך “סגול” 178, “סגול” 179 ו”גרפיט” לעבר ציר “לכסיקון” ומעוז “לקקן”, תוך כדי אבטחה כלפי דרום.
בשעה 16:10 ביקש המח”ט מסגן מפקד האוגדה, פעם נוספת, אישור לכבוש את “טלויזיה”, והפעם ניתן האישור. מאוחר יותר, בסביבות השעה 17:00, הודיע סגן מפקד האוגדה למח”ט כי על “טלויזיה” נותרו לוחמים של חטיבה 600 שתקפה, ללא הצלחה, את “טלויזיה”, והורה לו לחלצם.
התכנית החטיבתית להתקפת “טלויזיה” הייתה פשוטה, כדלקמן:

  • גדוד 79 בחיפוי מאזור “סגול” 194.
  • גדוד 184 בהתקפה מכיוון מזרח – “סגול” 202 למערב.
  • סיוע ארטילרי של כל האגד הארטילרי האוגדתי. 

בשעת הערביים, לאחר הכנה ארטילרית וחיפוי של גדוד 79, החל גדוד 184 בהתקפה. המחזה היה מרשים ביותר. הגדוד גלש במבנה הסתערות מכונס, כשהוא יורה בתותחים ובמקלעים. הכדורים הנותבים מלאו את השמיים והיה נראה שזו התקפה קלאסית. לפתע דווח למח”ט כי מג”ד 184 – רס”ן שאול שלו נפגע. המח”ט ניסה להעביר את הפיקוד לידי הסמג”ד, אך לבסוף יצר קשר עם מ”פ ח’, רס”ן אליעזר כספי, והורה לו לקבל פיקוד על הגדוד ולהמשיך בהתקפה. דקות ספורות לאחר מכן יצר המח”ט קשר עם הסמג”ד, רס”ן בן ציון (בני) טרן, והורה לו לקבל פיקוד על הגדוד ולהמשיך בהתקפה. הגדוד המשיך בהתקפה וכבש את “טלויזיה” בשעה 18:20. שלושה אנשי צוות של חטיבה 600 חולצו מהמקום.
גדוד הסיור 87 נע, ללא כל התנגדות או מגע עם האויב, עד ציר “לכסיקון”, ובהמשך ולקראת אור אחרון, אישר המח”ט לגדוד להתקדם עד צומת “לכסיקון”–”נחלה”.
המח”ט פנה למפקד האוגדה וביקש אישור להניע את הגדס”ר לעבר מעוז “מצמד”, לבדוק את המצב במקום ולחלץ את לוחמי המעוז (כזכור, הקשר עם לוחמי המעוז פסק וגורלו לא היה ידוע לכוחותינו). מפקד האוגדה הודיע למח”ט כי אין אישור ממפקדת פיקוד הדרום לביצוע המהלך. בדיעבד נודע כי לוחמי מעוז “מצמד” נפלו בשבי בבוקרו של אותו יום.

ליל 9-10.10.1973

במשך הלילה התמקמה החטיבה, ונערכה בפריסה הבאה:

  • גדוד 184 – פלוגת טנקים ח’ על רכס “טלויזיה” באבטחה כלפי מערב. שתי הפלוגות הנוספות התארגנו בחניון לילה ממערב ל”טלויזיה”. הגדוד התארגן באזור “יוקון”, הטנקים הוצאו לתחמוש ולתדלוק. פלוגת החרמ”ש “מקנס” (לוחמי קורס מ”כים חרמ”ש, ששולבו בחטיבה מאז מוצאי יום הכיפורים) אבטחה את החניון הגדודי.
  • גדוד 79 – פרוס בעמדות ברכס “חמדיה” באבטחה כלפי מערב.
  • גדוד 106 – בחניון לילה למרגלות רכס “כישוף”.
  • כוח פלוגתי מחטיבה 600 – ב”חורבה” באבטחה כלפי דרום.
  • גדס”ר 87 – פלוגה ב’ בחניון לילה בצומת “לכסיקון”–”נחלה” באבטחה כלפי צפון. יתרת הגדוד בחניון לילה באזור “לכסיקון” 263 באבטחה כלפי דרום. 

הלילה עבר ללא אירועים מיוחדים.

כתב: אלוף (מיל’) אמנון רשף – מח”ט 14 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.
ערכו: אל”ם (מיל’) ברוך קורות ותא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר.

Series Navigation<< קרבות הבלימה א’ – 6-8.10.73קרבות הבלימה ג’ – 10-13.10.73 >>