יוסי אהרוני מספר על המסע לסיני

שפופרת צהלית ששרדה ונמצאה במוצב “נוזל” והובאה אחר כבוד ארצה

לפני כשנתיים הועלה אתר האינטרנט לזכרו של אחי דוד אהרוני ז”ל,

בעקבות העלאת האתר קיבלה המשפחה פנייה מפתיעה מצד ברטי אוחיון ששרת למעשה בפלוגה של דוד עד כמעט ערב המלחמה.
זו הייתה פנייה מרגשת ולו רק משום שעד לאותו הרגע היינו בידיעה שכמעט שלא שרד איש מחבריו של דוד את המלחמה.
כמובן שנקבעה פגישה עם ברטי שלימים הגיע לדרגת ניצב במשטרה ושני לוחמים נוספים מהגדוד, יוסי אליעזר ודודו חלבי. הפגישה שהייתה מרגשת המיוחד הייתה בנוכחות בני המשפחות השכולות מצוות הטנק של דוד, משפחת הירשודופר ומשפחת ברדה.

בעקבות המפגש המרתק נוצר למעשה הקשר הראשוני עם יתר לוחמי גדוד 79 וזו הייתה למעשה הפעם הראשונה שזכינו להכיר מקרוב את חבריו של דוד.
כך באוקטובר האחרון יצאנו יחד בני משפחות החללים עם יתר ותיקי הגדוד למסע לתוך שדות הקטל בגזרת הקרבות של גדוד 79, במשך המסע הגענו לאתרי הקרב וכמעט שכל חייל בגדוד סיפר את סיפורו האישי, כמובן שלא תמיד היה קל לשמוע את שחוו החיילים, לא מעט סיפורי גבורה נחישות ובעיקר סיפורים של אחוות לוחמים, שחירפו נפשם מנגד על מנת להציל חברים מהתופת. בעיקר יש להודות לברטי אוחיון ולרמי נתן שלא חסכו כל מאמץ בארגון המסע, ובזכותם זכו בני המשפחות להגיע נקודתית למקום הנפילה של יקירם.

בהחלט שזה לא היה מסע קל, אני אישית לא חלמתי מעודי שאי פעם אגיע למקום הנפילה של אחי, לקיים שם טקס זיכרון ולומר קדיש לזכרם של חללי צה”ל, וכל זאת שמסביבנו מעגל של חיילים מצרים שפוקחים עיין ולמורת רוחם מונפים דגלוני מדינת ישראל. מעודי לא חשבתי שאזכה לראות את התעוז “נוזל” שדוד ויתר חבריו שרתו שם, להכנס ואף לראות את מגורי החיילים. גם מציאת שפופרת ריבה צה”לית שמצאתי בחולות המוצב גרמה להתרגשות בין משתתפי המסע.
אני רוצה בהזדמנות זו להודות מכל הלב לברטי אוחיון ולרמי מתן שהעניקו לי את ההזדמנות לומר קדיש במקום נפילת אחי, על ההזדמנות להכיר מקרוב את יתר חבריו לצבא של דוד, בהחלט חבורה נפלאה של לוחמים.
ואני מקווה שמסע זה יניב עוד מפגשים ושמעגל רק יתרחב. אני יודע שיש עוד רבים שמסיבות כאלה ואחרות לא יצאו למסע זה לוחמים ויתר בני המשפחות השכולות.