דברי מפקד החטיבה לגדוד סיור 87
גדוד סיור 87 היה גדוד הסיור המשוריין במילואים של אוגדה 143 שהוקם בחודש מאי 1973.
ב-8 באוקטובר 1973 נהרג מפקד הגדוד – סא”ל בנצי כרמלי מרסיס פגז ארטילרי, בעת שהגדוד היה במשימת הגנה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ.
קיבלתי באותו יום את הגדוד לשורות החטיבה ומיניתי את רס”ן יואב ברום כמפקדו עוד באותו יום.
הגדוד השתתף בקרבות החטיבה בימים הבאים, כולל בקרב השריון בשריון ב-14 באוקטובר.
ב-15 באוקטובר, הגיע הגדוד לשטח ההיערכות לקראת מבצע “אבירי לב” – מבצע צליחת תעלת סואץ. החלטתי לנצל את ההזדמנות ולדבר עם לוחמי הגדוד בטרם יציאתנו לקרב. ביקשתי מיואב ברום לכנס את לוחמי הגדוד ליד הטנקים ונשאתי בפניהם את דברי.
עם סיום הנאום, עלינו על הטנקים והנגמ”שים ויצאנו לקרב ההבקעה. כעבור, כ-10 שעות נהרג יואב ברום בצומת “טרטור” – “לכסיקון” שב”חווה הסינית”.
15 דקות לפני היציאה לקרב הצליחה 15.10.1973, שעה 17:45 לערך
כאן עמוס אטינגר. חטיבת שריון, הכוח של אמנון בסיני. אנחנו נמצאים כאן – ממש, לא רחוק מקו התעלה. התרכז כאן חוד המחץ של השריון, של הכוח, של היחידה, שצריכה לפרוץ ראשונה בעורפו של האויב ולהיכנס קדימה. זוהי שעת שקיעה. כאשר ירד עוד מעט חושך מוחלט, אנחנו נרד. אנחנו נפרדנו מכל היחידות העורפיות. שלום, אמרו לנו כולם ועשו עם האצבע ועשו V. המצרים כבר החלו לירות פגזי תאורה כדי להאיר את השטח שיהיה טיווח יותר טוב לארטילריה שלהם הנופלת מסביב. איזה מין מראה. עשרות טנקים “פטונים” והטיפוסים, כמו שאמרנו – כל הנבחרת של עם ישראל. נו, לפני רגע היה הרב גורן, לפני רגע, לפני שעזבנו, נתן ספר תהילים, שיהיה לבריאות, שמנו אותו בכיס. כל דבר שעלול לעזור לנו, עלול לעזור לכולם פה, עשוי להיות טוב ברגע זה…. נראה לי שה-מח”ט יורד מהטנק כדי לומר כמה מילים. שהכוח הפורץ, הוא כוח גדול ביותר, עתיד להיכנס…
הסמג”ד צבי אבירם: “המח”ט, גדוד 87, מוכן לצאת לקרב!”
המח”ט: “שבו בבקשה”. “שבו”.
עמוס אטינגר: חבר’ה זה היה על באמת, זה היה על באמת.
המח”ט: “[חיתוך של הצנזורה, צ”ל- חטיבה] … 14 [חיתוך של הצנזורה, צ”ל- גדוד סיור 87 עבר ת”פ החטיבה ב- 8 לחודש אחר הצהריים.] הגדוד נלחם בשורות החטיבה בימים האחרונים. אני מקווה שכולכם קיבלתם את הדף הקרבי שהחטיבה הוציאה ובה [צ”ל: בו], בדף הקרבי הזה, אפשר להבין ולחוש עד כמה הגדוד תרם לחטיבה. אני רוצה להסביר לכם משהו – אנחנו קצרים בזמן ולכן אני אקצר. המצב בחזית הסורית, הוא מצב שאנחנו שם כבשנו מובלעת מתוך סוריה, נכנסו צבאות של עיראק, אולי גם משהו מירדן ויש שמה לוחמה עיקשת מצד הסורים. באופן מעשי אנחנו כבר בסוריה, ולאט לאט אני מאמין שנכריע את הסורים. בחזית המצרית, אנחנו מיוצבים על קו התעוזים, לאורך כל הגזרה, ואפשר לומר, שהצבא המצרי נמצא, מרבית הצבא המצרי, נמצא בין התעוזים וקו התעלה. לכן, מה שנותר לנו לעשות זה לשבור את הצבא המצרי. המצב הוא, שהצבא המצרי פעל עד היום בהתאם לתרגולת, בטכניקה מסוימת שהוא למד אותה שנים. לא הזדמן לנו, עד היום, עקב הנסיבות, לקעקע אותו ולהוציא אותו מהאיזון. אתמול, הם התחילו לתקוף בלחימה ניידת ואתמול כתשנו חטיבת שריון שלהם, את חטיבה מס 1 שלהם, וגרמנו להם אבדות ניכרות. אני מקווה ומאמין שיום האתמול היה יום מפנה בקרבות המלחמה הזו בחזית המצרית. כרגע המצב הוא שאנחנו מתכוונים לבצע התקפה אגפית, באגף ובעורף הצבא המצרי בגזרה מסוימת ובעקבותינו אמורות להיכנס שתי אוגדות שריון לתוך מצרים. במצרים עצמה יש סה”כ כ- 250 טנקים. מרבית הטנקים נמצאים כאן. אנחנו מאמינים שהטריז הזה שנכניס לגרונו של האויב המצרי, ימוטט אותו. זה לא תהליך של יום, אבל זה ימוטט אותו, יפר את האיזון והוא יביא למצב כזה שלאט לאט הוא ישבר. גדוד הסיור אתמול פעל בהתקפת אגף יוצאת מן הכלל יפה, ממש בהתאם לספרות הקלאסית של לוחמת שריון. היום, גדוד הסיור שלכם, שלנו, מוביל את צה”ל בלחימה הזו. זו זכות גדולה מאוד. אני הייתי מג”ד סיור, אני יודע מה הציפיות שציפו ממני, ואני רוצה שאתם תדעו שכולנו מצפים שהגדוד ימלא את ייעודו, יבצע את משימותיו השונות ויוביל את החטיבה ואת צה”ל לניצחון. אני אומר וחוזר ומדגיש, זה לא מצב שביום נחסל אותו, אלא זה דבר שבאמצעותו נצליח להגיע להתחלה של הסוף. יצא לי לדבר אחר הצהריים עם ה-רמטכ”ל ועם האלופים הבכירים של צה”ל. אני השריתי בהם ביטחון. אני יכולתי להשרות את הביטחון הזה, אחרי שראיתי את הנכונות ואת רוח הלחימה שלכם בשדה הקרב. אני משוכנע שכולנו במשך הלחימה הזו, נוכיח שהתקוות שתלו בנו אמנם מתגשמות. אני מאחל לכולנו הצלחה וניצחון. רגע יש עוד את ה-מג”ד שבטח רוצה להגיד משהו”.
המג”ד סא”ל יואב ברום ז”ל: “טוב אחרי ה-מח”ט לא נותר לי להגיד אלא: חבר’ה תלחמו באומץ, בנחישות ואל תוותרו לאויב, כל הזמן קדימה.”
הסמג”ד צבי אבירם: “רבותי, עלי קרב כמו שצריך”. “עלי” – “קרב”, “עלי” – “קרב”, “עלי” – “קרב”, “קרב”, “קרב”.
תמלל: דר’ ישראל בן דור.
עריכה ואישור: אלוף (מיל.) אמנון רשף.
למרות השנים שעברו עוברות ,הדברים של אמנון מהדהדים בראש כמו זה היה רק אתמול,דבריו הקצרים של יואב -שנשאר צעיר לנצח וה”עלה קרב” של צביקה לא נשכחים.
הסתכלנו אז איש על חברו ,לא ידענו האם נראה אותם מחר אך האמנו ביכולתנו לשנות את פני המערכה.
אכן עשינו זאת במחיר יקר של מיטב הלוחמים ורק חבל שגדוד 87 בכלל והנופלים בפרט לא קיבלו את המקום הראוי והבולט בספרי ההיסטוריה.
עדות אותנטית מצמררת ומרגשת.
שני מפקדים אמיצים שעמדו בראש פקודיהם אל מול האויב.
הייתי הכי קרוב ליואב ברום הי”ד בעת שנפל בהיותו אחד מארבעת טנקי החוד של גדס”ר 87 בעת שחצו את צומת טרטור לכסיקון.
יואב נהג בדיוק בהתאם למה שהנחה אותנו-נחוש, אמיץ ותמיד בראש.
יהי זכרו ברוך!
יאיר ליטביץ מ”מ 1 פלוגה ג גדוד סיור 87
ולידיעת הקוראים, הצריחון של הטנק של יואב מוצב בגן זכרון בקיבוץ שפיים קיבוצו של יואב.
החיילים מהגדוד ירדו מהכלים ויצרו מעין מעגל. אני זוכר את המח”ט (אמנון רשף) מדבר בביטחון ובשטף. ואני מסתכל מסביב לאט לאט בפנים של החיילים ותוהה מי מהם יחזור. מייד אחרי ה”עלה קרב” שהיה עוצמתי לכשלעצמו , עלינו לכלים ועשינו “ניסוי כלים” בנשקים הקלים ללא גבולות גזרה.
שמואל ליאופולד
טען בפלוגה של רפי בר-לב
כאילו אתמול; הלואי והתמונה היתה ברורה יותר.