גדוד 407 – תיאור הלחימה הגדודי

הקמת הגדוד, אימונים ותעסוקה מבצעית

הגדוד הוקם, במסגרת חטיבה 600, במשך קיץ שנת 1971.
לוחמי הגדוד, בעיקר אנשי צוותות הטנקים שבהם, באו רובם מהחטיבות הסדירות 14 ו- 401 ומגדוד הסיור האוגדתי הסדיר 189 של אוגדה 252, שלחמו במלחמת ההתשה בתעלת סואץ. האנשים, צעירים בגילם ומנוסים בלחימה. רבים החלו, באותה עת, דרכם בחיים האזרחיים בעבודה או כסטודנטים, בודדים מהם היו נשואים.
הפיקוד של פלוגת החרמש (חיל רגלים משוריין) הורכב גם כן מיוצאי מלחמת ההתשה ואילו החיילים באו מיחידות חיל רגלים שונות. בפלוגת המפקדה היה ההרכב האנושי דומה.
הגדוד צויד במיטב כלי השריון שהגיעו אז ל צה”ל, טנקי פטון M60A1. פלוגת החרמ”ש של הגדוד הייתה מצויידת בזחל”מים (זחל למחצה). הגדוד עבר אימוני הקמה פלוגתיים ותרגיל חטיבתי שנערך בחודש יוני 73, וכמו כן לקח הגדוד חלק בתרגיל אוגדתי של אוגדה 143. הגדוד ביצע תעסוקה מבצעית, ראשונה, בגזרה הצפונית של התעלה בפברואר 73.

6-7.10.73 – התראה, גיוס ביום כיפור, הצטיידות וירידה לסיני…

עוד בערב יום כיפור קיבל המג”ד – רס”ן (מיל.) עובד מעוז ומפקדים בכירים אחרים בגדוד התראת כוננות גבוהה שתורגמה לפקודת גיוס ביום כיפור בשעות הבוקר.
ההתייצבות בימ”ח (מחסני חירום) נצטברה אט אט ובגדוד חסרו מ”פ א’ – שמואל אבי שאול (נפל מאוחר יותר ברמת הגולן) והקמב”ץ משה סוקניק, ששהו בחו”ל. את מקומו של אבי שאול מילא רס”ן אהוד גרוס ואת סוקניק החליף דב (דבל’ה) גרנק (שהיה החלל הראשון של הגדוד).
תהליך ההצטיידות לא הושלם ולגדוד חסרו מקלעים, משקפות רבות ומפות לא היו כלל. ההתארגנות נמשכה, הצוותים שהתארגנותם הסתימה יצאו על זחלים בדרך הארוכה לטסה ממזרח לתעלת סואץ. הצוותים סבלו ממחסור ניכר בציוד וזיווד. בגל הראשון, ב- 7.10.73, בשעה 02:00, יצאו פלוגה ג’ בפיקוד סרן גבי ורדי ופלוגה ח’ בפיקוד סרן יהושע (שוקה) בר און מגדוד 409, בפיקודו של המג”ד – סא”ל עובד מעוז.
עד לשעות הצהריים ביום ראשון ה- 7.10.73 כבר נע כל הגדוד, בהעדר מובילי טנקים, על זחלים בציר קציעות – ניצנה – אבו עגילה – טסה.
הפלוגות הלוחמות של הגדוד הגיעו ונערכו מצפון לטסה עד ליל ה – 7.10.73, למעט פלוגה א’, שהטנקים שלה היו בטיפול 50 במחנה נתן והגיעה אחרונה בשעה אחת אחר חצות ב- 8.10.73.
המג”ד נקרא לקפ”ק (קבוצת פקודות) במפקדת אוגדה 143 בטסה בה ניתנו הנחיות לחבור ולחלץ את לוחמי מוצב “פורקן” אשר בוטלו אחר כך.

8.10.73 – הערכות ב”כשוף” ו”חמדיה” והתנועה דרומה וחזרה

לפני הצהריים, הגדוד קיבל פקודה ונע לכוון אזור “כשוף” והחלק הדרומי של “חמדיה”. עם ההגעה וההערכות בעמדות באזור המיועד נפתחה הפגזה כבדה על הגדוד ודבל’ה גרנק – קמב”ץ הגדוד, שהיה בטנק המג”ד, נפגע ונהרג.
הגדוד לא נתקל באויב ממשי, פרט להפגזות ארטילריות כבדות.
בשעות הצהריים נתקבלה פקודה לפנות את העמדות ולנוע לכוון דרום יחד עם כלל יחידות החטיבה, כאשר במרחב נותר גדוד הסיור האוגדתי 87, בפיקודו של סא”ל בנצי כרמלי ז”ל. מאוחר יותר, לאחר שהגדוד הגיע לאזור הריכוז לתנועה דרומה, קיבל הגדוד פקודה לשוב לעמדותיו הקודמות וכאשר שבנו לשם עם השקיעה התבצע ירי שטוח מסלול לכיווננו ומפאת השמש היה זיהוי מקורות האש קשה.

9.10.73 – קרב שריון בשריון

הגדוד היה ממוקם באזור “כישוף” והשתתף במגננה כנגד התקפה משוריינת מצרית על מרחב החטיבה.
לאחר השמדת עשרות טנקי אויב בקרב זה, ניתנה לגדוד פקודת הסתערות מערבה. סגן מפקד האוגדה – תא”ל יעקב (ג’קי) אבן נכנס לרשת החטיבתית ופקד להתקדם תוך שימוש בביטוי “ניצול הצלחה”.
הגדוד נע מערבה, כשהוא יורד מרכס “כשוף” ונתקל אז בירי טילי נ”ט ואחד הטנקים של פלוגה ב’ נפגע, כאשר האחרים מבצעים תמרוני היחלצות.
פלוגה ג’ של סרן גבי ורדי קיבלה פקודה ונעה דרומה לתצפית באזור תעוז “חורבה” – מזרחית למעוז “בוצר” (כברית) .

10-11.10.73 –- בעמדות באזור “כשוף”.

הגדוד שהה בעמדות ולא היו אירועים מיוחדים.

12-13.10.73 – התארגנות על ציר “מבדיל”

הגדוד יצא ,במסגרת החטיבה, להתארגנות על ציר הרוחב – “מבדיל”. במסגרת התארגנות זו, נערכו שיחות הסברה לחיילים ולמפקדים, האנשים התרחצו ואכלו “כמו שצריך” לראשונה מתחילת הלחימה וכמובן נעשה טיפול ברכב והשלמת ציוד חסר.
ב- 13.10, בעוד הגדוד באזור טסה, הורכבו לטנקים מקלעי מקביל ומפקד שכה היו חסרים בעיקר לגדודים 409 ו-410 שלחמו באזור “מכשיר”, “טלויזיה” ו”מיסורי” מול מסות עצומות של חיילי חי”ר.

14.10.73 – תנועה לכיוון המתלה

הגדוד קיבל פקודה לעזוב החטיבה ולנוע דרומה, על ציר הרוחב – “מבדיל” לכיוון המתלה ולחבור לאוגדה 252.
הגדוד הוכפף לחטיבה 401 באזור המתלה ולמעשה היה בעתודה חטיבתית ולא הוכנס כלל ללחימה.

15.10.73 לפני הצהריים – חזרה לגזרה המרכזית וחילופי מג”דים

בשעת בוקר, הגדוד קיבל פקודה לנוע לגזרה המרכזית ולחזור לחטיבת האם – חטיבה 600. המג”ד – רס”ן עובד מעוז נקרא למח”ט וקיבל פקודה לעזוב את הגדוד, עקב נפילת אחיו בחטיבה האחות – חטיבה 421 והסמג”ד, סרן שעיה (שייקה) בייטל קיבל את הפיקוד ועבר עם הגדוד ת”פ חט’ 14.

15.10.73 – מבצע “אבירי לב”

הגדוד היה בתנועה מהגזרה הדרומית לשטח כינוס באזור “עכביש” 64. בסביבות שעות הצהרים, קיבל הסמג”ד – סרן שעיה (שייקה) בייטל הודעה ממח”ט 600 אל”ם טוביה רביב שהמג”ד – עובד, שאחיו נהרג, קיבל פקודה לעזוב את הגדוד, כי הוא התמנה לממלא מקום מג”ד. הגדוד עבר ת”פ (תחת פיקוד) חטיבה 14 ועליו להגיע בדחיפות למחנה טסה לקבוצת פקודות עם מח”ט 14 – אל”ם אמנון רשף.

במחנה טסה נפגש מ”מ המג”ד עם מח”ט 14 – אמנון רשף, שהסביר לו בקצרה את התכנית החטיבתית ואת התכנית הגדודית.

המשימה שהוטלה על הגדוד הייתה לפתוח את הצירים “עכביש” ו”טרטור” ממערב למזרח.
המשימות חולקו:
פלוגה א’ בפיקוד רס”ן אהוד גרוס – פתיחת ציר “עכביש” מכוון מעוז “לקקן” מזרחה עד “עכביש” 52.
פלוגה ב’ בפיקוד סרן גדעון גלעדי – פתיחת ציר “טרטור” עד צומת “טרטור” – “פוטון” (“פוטון”) 37.
פלוגה ג’ בפיקוד סרן גבי ורדי – תעבור ת”פ יחידה 424 (סיירת “שקד”) וכוח “שמוליק” – כוח הצנחנים בפיקודו של רס”ן שמואל ארד עד לשלב הפריצה. 5 טנקים בפיקוד מפקד הפלוגה נועדו לפעול ת”פ (תחת פיקוד) יחידה 424 (סיירת “שקד”) בטיהור הגדה הקרובה בגזרת ציר “שיק ציר “נחלה”. 4 טנקים בפיקוד סגן מפקד הפלוגה – סגן נחום שקד הוכפפו לכוח “שמוליק שהיה מתוכנן לטהר את ציר “טרטור”, אחרי גדוד 407, ואזור המבנים של “החווה הסינית” – “אמיר” במפת הקוד.פלוגה ה’ – (חרמ”ש) – הזחל”מים של הפלוגה הועברו לגדוד הסיור ונ”ט 582 של חטיבה 317. הפלוגה נותרה בהמתנה ב”עכביש” 55.

בשעה 15:00, לערך, הגיע מ”מ המג”ד, סרן שעיה בייטל, בחזרה לשטח הכינוס, אסף את המפקדים ונתן תדריך קצר.
בשעה 16:00, לערך, הוחל בתנועה לעבר “כספי” 56. את השדרה הגדודית הובילה פלוגה ב’ ואחריה פלוגה א’.
הגדוד היה גדוד טנקים רביעי בסדר התנועה החטיבתי. התנועה בתוואי שתוכנן לעבר ציר “לכסיקון” הייתה ללא תקלות, למעט עיכוב של כ- 20 דקות עקב נפילת טנק של סרן גדעון גלעדי לתעלה (20:22). גדעון החליף טנק והתנועה חודשה. הגדוד הגיע לציר “לכסיקון” ונע עליו צפונה. במעבר באזור “לקקן” (20:47) נפתחה על הגדוד אש קלה וזה השיב אש. הגדוד הגיע לצומת “לכסיקון” – “עכביש” בשעה 20:56 [להאזנה לרשת “מקדח” לחץ כאן].

פלוגה א’ נכנסה, כמתוכנן, לציר “עכביש” והמשיכה בתנועתה בציר בכיוון צפון-מזרח.
מ”מ המג”ד ופלוגה ב’ המשיכו בתנועה על ציר “לכסיקון” צפונה. הכוח לא זיהה את הכניסה לציר “טרטור”. באזור צומת “טרטור” – “לכסיקון” נפגעו מיידית 3 טנקים. בשלב זה הכוח זיהה את הכניסה. מ”מ המג”ד ניסה לרכז את הכוח לקראת הכניסה לציר “טרטור”. הוא ריכז סביבו 4 טנקים בפיקוד סמ”פ ב’ –סגן שלמה רוגוז’ינסקי וחיכה להצטרפות יתרת הכוח שהיה עם גדעון גלעדי. בשלב זה, בשעה 21:39, נפגע מ”מ המג”ד מרסיס בראש [להאזנה לרשת “מקדח” לחץ כאן] ומ”פ ב’ – גדעון גלעדי המשיך במשימה של פתיחת הציר.

עם היפצעותו של מ”מ המג”ד, עברו פלוגות א’ ו-ב’ ופעלו ככוחות חטיבתיים.

פלוגה ג’, שהוכפפה לכוחות החי”ר, עברה אף היא להלחם ככוח חטיבתי בעת כיבוש צומת “טרטור” – “לכסיקון” בבוקרו של ה- 16.10.
גדוד 407 ספג במהלך המלחמה אבדות קשות ביותר: 25 מלוחמי הגדוד נהרגו במסגרת הלחימה בשורות חטיבה 14 (ביניהם מ”פ ב, סרן גלעדי וסגנו, סגן רוגוז’ינסקי). 5 לוחמים נוספים נהרגו בשורות יחידות אחרות [לרשימת החללים לחץ כאן]. לגדוד היו עשרות פצועים (ביניהם מ”מ המג”ד שפיקד על הגדוד בליל הפריצה ל”חווה הסינית”), ו-15 כלי רק”ם נפגעו. הגדוד לא פעל עוד כמסגרת גדודית עד הפסקת האש.

כתבו:
6-15.10.1973 – סא”ל (מיל’) עובד מעוז – מג”ד 407 במלחמת יום הכיפורים.
15.10.1973 – סא”ל (מיל’) שעיה (שייקה) בייטל – מ”מ מג”ד 407 במלחמת יום הכיפורים.
אושר: צה”ל/מחלקת היסטוריה.