ערב מלחמת יום הכיפורים שרתתי כמ”פ חרמ”ש י’ בגדוד 184 שהייתה מופקדת על ביצוע פעילות הביטחון השוטף בגזרה המרכזית לאורך תעלת סואץ. בסיס הפלוגה היה בתעוז “טלויזיה” ובמשך שלושת החדשים האחרונים ביצענו פעילות  קבועה מגוונת שכללה: סיורי בוקר לאורך קו התעלה – קו המעוזים, סיור בוקר לאורך ציר החת”מ – קו התעוזים, הצבת ארבעה תצפיות יום לאורך קו התעלה על קו המים, פעילות לילה הכוללת: הצבת מארבי לילה, פריסת שתי “קשתות” ושגרת סיורי לילה. כמו כן ביצענו פעילות משימתיות על פי הצורך המשתנה החל מהגברת הפעילות המבצעית ועד אבטחה פעילות של יחידות מודיעין וביקורי קצינים בכירים בקו התעלה.

יום לפני פרוץ המלחמה ביום שישי ה-5 לאוקטובר ניהלה הפלוגה, בין השאר, מרדף מוצלח החל מקו התעלה ולכדה בעומק השטח שני קציני מודיעין מצריים. פעילות מאומצת זו בערב יוה”כ שבה נטלו חלק כל חיילי הפלוגה אילצה אותי לבחון ולשנות את השיבוץ הקרבי לקראת יום המחרת – יום הכיפורים מבלי לדעת כי למחרת תפרוץ המלחמה וכי שיבוץ – קרבי זה יהפוך למסמך אוטנטי וקריטי עבורי.

על גבי דף נייר בודד זה שהחזקתי מתוקף הנסיבות בחולצתי בכיס שמאל ניהלתי במשך ימי המלחמה הראשונים את כל השליטה בפעילות הלחימה הפלוגתית זאת עשיתי במעין ציון שפת סימנים מוסכמים ליד שמות החיילים.

הפעם הראשונה בה עידכנתי את הדף הייתה בערב הראשון של המלחמה במוצאי יום הכיפורים לאחר יום קרבות קשה קיבלנו פקודה בהתאם לתוכנית “שובך – יונים” לעבור מהתעוז “טלויזיה” שמתוכו פעלנו ולהתמקם באזור “טסה”. ריכזתי והושבתי את כל חיילי הפלוגה על החול תחת כיפת השמים, הוצאתי מהכיס את דף השיבוץ הקרבי, האווירה הייתה מתוחה החיילים כונסו ממשימות ומפעילויות שונות וניפגשו פעם ראשונה אחרי יום הלחימה ואז הסתבר שבקרב על טלויזיה נהרגו שלושה : סמל יצחק וסרמן מפקד הנגמ”ש וכן חנוך פיינשטין ואבישי שוולב, כמו כן תצפית 215 ד’ בפיקוד סמל משה זגורי ואיתו הלוחמים דוד סנש, שמואל כהן וכרמל יצחקי, חברו למעוז “מצמד” ונלחמו להגנתו (ארבעתם נפלו בסופו של דבר בשבי וחזרו בריאים ושלמים).
המ”מ סגן יורם לצטר יצא תחת פיקוד המח”ט בראש כוח מאולתר למשימת חילוץ נפגעים מעומק השטח ואיתו הלוחמים יואש סטרנין, אלי לוי, משה אזר (למעט משה אזר, כולם נפלו למחרת בחזרה ממשימתם).

לאחר שהתבהרה לי תמונת המצב של הלוחמים וגם מצב הניספחים: הגששים ולוחמי ה”קשתות”, קבעתי את השיבוץ החדש תוך כדי ציון סימנים על הדף הקיים במטרה לשרת את המשך פקודת “שובך – יונים” שמשמעותה קיום שיגרת תצפיות בקו התעוזים והערכות לחבירה למעוזים לפי פקודה, אלא שכל זה השתבש.

כבר מהשעה הראשונה כאשר הפלוגה “הוקפצה” כל הלילה בחיפוש אחר חוליות מצריות אשר נחתו לכאורה ממסוקים באזור “טסה”. כל השינויים התכופים ודחופים נעשו בעזרת נקודות וסימנים על אותו דף שיבוץ קרבי, כך שידעתי בכל זמן נתון את פריסת החיילים. וכך היה עד ליום הרביעי של המלחמה בו קיבלנו פקודה לחלץ את לוחמי מעוז “פורקן” פעולה זו שבסופה חולצו לוחמי המעוז והועמסו על טנק המגד סא”ל שאול שלו עלתה ללוחמי הפלוגה (פלוגה י’) במחיר יקר של שלושה הרוגים (אברהם מאמיה, יצחק איטח ויורם נצר) ושני נעדרים (יצחק תמיר ואיל הפטר) ופצועים רבים כולל אני עצמי, פינו אותי לתאג”ד ב-טסה ומשם לבית החולים ברפידים.

מכאן ואילך הפסקתי מסיבות ברורות לעדכן את דף השיבוץ הקרבי, אך הוא הפך למעין קמע עדיין בכיס שמאל בצמוד לדף “הוראות-הקשר”. בהמשך עברתי יחד עם הדף גלגולים רבים. חזרתי להלחם בקרב הגורלי של הצליחה לאחר הצליחה עברתי טיפולים רפואיים משך של שלושה שבועות  בביה”ח תל-השומר שלאחריהם חזרתי לפקד על הפלוגה עד סוף מלחמת ההתשה ב”ארץ גושן”. כל אותו הזמן “דף השיבוץ הקרבי” הראשוני בכיסי. שמרתי על דף זה צמוד אלי מעל שלושים שנה מבלי לעיין ולו פעם אחת. לפני ארבע שנים אושפזתי לשלושה ימים במחלקה האורטופדית בביה”ח מאיר בכפר סבא, הוציאו לי בניתוח רסיסים נודדים מירך רגל ימין “מזכרת” ממלחמת יום-הכיפורים, הדבר השפיע עלי גם נפשית ואז באחד הכנסים הפלוגתיים הנערכים מידי שנתיים פניתי לגברת זיוה זוהר אשתו של סמל דובי זוהר אישה נפלאה שלקחה על עצמה את כל פעילות השוטפת בכנסי הזיכרון ובפעילות החברתית של אנשי הפלוגה בימי “שימחה ובעצב” ומסרתי לה למשמרת את הדף יחד עם דף “הוראות הקשר” שגם עליו ישנם אילו ציונים. לא צילמתי דפים אלו ואין לי העתקים אני כבר לא זוכר מה שרשמתי שם בכתב ידי, אני רק זוכר כי חשתי הקלה גדולה מעין שיחרור מנטל כבד שרבץ עלי זמן רב.

אל”ם (מיל.) שלמה לוין
מ”פ י’/גדוד 184 במלחמת יום הכיפורים

להורדת הקובץ או לצפייה במסך מלא - לחצו כאן